מספיק להתייחס בבורות לגבריות!

שוויון מדומה

אני בטוח שכבר שמתם לב – כאשר גברים בימנו מבצעים פשעים אלימים, מאשימים בכך את הגבריות שלהם ולעומת-זאת כשהם משיגים הישגים מרהיבים, הגבריות שלהם נתפסת כלא רלוונטית לכך.

האמת היא שגבריות היא אנרגיה – היא לא יכולה להיווצר או להיהרס וניתן להשתמש בה לטוב או לרע לבחירתכם (אני מעדיף את הטוב)

גברים הם הגורם העיקרי בפיתוח העולם-המערבי המודרני, המוגן והנוח –

הצבת התשתיות, ההמצאות שזירזו את התקדמות הטכנולוגיה, הצבאות וכן הלאה, פותחו תחילה בעיקר על-ידי גברים בשל תכונותינו הטבעיות כגון חיפוש-מעמד, שאיפה לחשוף ולגלות מקומות ודברים חדשים, פעלתנות ועוד דברים שנדון בהם בפוסטים אחרים.

היום ישנה תחושה שהגבר יכול להירגע ולנוח כי הכול הרבה יותר קל ובטוח…

אך עם זאת, איפשהו כולנו עדיין חוששים שהאויב בשער ועדיין דואגים שיריבים מאיימים עלינו (למשל על החופש שלנו) ועלולים להחליט לתקוף;

אז עולה בנו השאלה האם הגברים של חברתנו ידעו להילחם ויצליחו להגן מפני האיום הזה?

כיום הדגש על כמה התכונות הגבריות פוגעות בקהילה (בנים שובבים עם אנרגיה פראית מפריעים לכולם בכיתה וצריכים ריטלין, התחרות הגברית מביאה למאבקי-הכוחות הפוליטיים

ולכן לא מצליחים לקחת החלטות משמעותיות, הנטייה של גברים לקחת סיכון הובילה למשבר הכלכלי הגדול ודוגמאות רבות נוספות)

אך מצד שני, מגיעות תלונות אחרות –

למה בנים נכשלים יותר מבנות בלימודים? למה הם לא מתחתנים? למה הם לא עוזבים את הבית של ההורים? איפה נעלמו כל הגברים האמיתיים?..

אמנם עוד ישנה קריאה לגברים להיות גברים, אבל אין לכך הישענות על הביולוגיה הגברית ואין כל תגמול חברתי על היותנו יותר גבריים, אז לא פלא שכל זכר דואג לעצמו בלבד.

וכך אנו מקבלים שני מסרים סותרים – גבריות היא טיפשית ובעלת אופי מדכא ומצד שני אומרים לנו "תהיה גבר!"

בעידן המודרני יותר ויותר גברים מוצאים עצמם חסרי מוטיבציה ואנרגיה ונשרכים מאחורי הישגי הנשים.

ישנם אחוזים הרבה יותר גבוהים של נשים שמצליחות בהשכלה ובאקדמיה ומעפילות על הגברים בקבלה לעבודה ובפיתוח קריירה.

הסיבות לחוסר ההצלחה של הגברים במאה ה-21 לא כוללות רק בורות לגבריות אלא הן רבות:

מקצועות שדורשים תכונות גבריות (בעיקר מקצועות פיזיים) הולכים ונעלמים מהעולם; הבירוקרטיה מקשה על העצמאות הגברית;

קל מאד לפנות לעצלות ולעסוק במשחקי-מחשב וטלוויזיה וכמובן הפמיניזם והתנועות לשוויון-הזדמנויות מטשטשים את הגבולות בין נשיות לגבריות.

בעצם ניתן לומר שהאופי של החיים המודרניים פחות מותאם לרוח הגברית וגורם לנו להרגיש אבודים.

זה נהדר שנשים סוף כל סוף זכו באפשרות לממש את הפוטנציאל שלהן ולהתפתח ועם זאת הציוויליזציה זקוקה להתפתחות מלאה של שני המינים.

העולם והתרבות עדיין זקוקים לגברים, אנו פשוט צריכים ללמוד לנתב מחדש את התכונות הייחודיות לנו כך שיתאימו לעידן המודרני.

עמוק בתוכנו שוכבות התכונות הביולוגיות והפסיכולוגיות שלנו שמותאמות לחיים בטבע-הפראי ואילופו. הבעיה היא שהעולם-האנושי יצא מפרא לאורבניזציה והתמסד בחיי-נוחות שנשענים על טכנולוגיה מתקדמת.

היות ואי-אפשר לתקן את כל העולם וכנראה גם לא את הבורות לגבריות, אני מסתפק בלנסות לעשות את האימפקט הרחב ביותר ולכן אני מתמקד ופונה אל הגברים שכבר הרגישו את אותן תחושות שאני חשתי ורוצים לעשות שינוי אישי לטובתם ולטובת סביבתם.

היום רוב הזכרים נהנים מהמצב הקיים והנוח שבו איננו צריכים לדאוג לדברים שדאגנו להם ביסוד הגבריות שלנו;

ועם זאת, עדיין באחורי-ראשם, גברים רבים שואלים את עצמם מה יקרה במידה והנוחות של העידן המודרני תשתבש והכל יחזור אחורה לעידן פרימיטיבי יותר.  

במידה מסוימת גברים עדיין מפנטזים לבדוק מה הם באמת שווים ולחיות בעולם שמה שהם עושים בתור גברים הוא משמעותי.

איך נתמודד עם הבורות לגבריות?

היום בעידן של שלום וטכנולוגיה מתקדמת כשגברים לא נדרשים לצאת למלחמה או לעסוק במקצועות פיזיים, התרבות קוראת לגברים להפסיק להביט אחורה בנוסטלגיה ולהתחבר יותר לנשיות שלהם, בטענה שגבר אמיתי לא אכפת לו מה אחרים חושבים, אז אף-אחד לא יכול להגיד לו שהוא לא באמת גבר.

הטרמינולוגיה השתנתה ל –"תחרות זה לחסרי-ביטחון ועדיף להיות חכם מאמיץ" ודברים דומים.

אך יסודות הגבריות הם בטבע שלנו וכשאנו כל היום עוברים מהמזגן בבית למזגן במכוניות ומהמזגן במכונית למזגן בעבודה, כל הזמן בישיבה בחללים סגורים, זה גובה מאתנו מחיר, גם ממי שישים-לב לכך מאוחר מדי.

מהות הגבר הרבה יותר אנרגטית ואם תתנו לאש הפנימית הזאת להיכבות תאבדו את עצמכם.

כשגבר לא נענה לנטייתו הגברית הקדומה, זה מסתכם בתחושות של חוסר-מנוחה ודיכאון.

הגבריות היא הדלק שמעיר שמתניע ודוחף אותנו למצוינות.

לדעתי הגישה שיכולה לעזור לגברים רבים לשוב ולהתחבר לגבריותם היא הגישה הסטואית.

הסטואים כסנקה או מרקוס אאוריליוס חיו את חייהם באמונה שאדם שרוצה להתפתח באמת לא יכול להתבוסס בחיי נוחות ומותרות אלא חייב להעמיד עצמו במכוון בפני אתגרים ויריבים.

הגבר המודרני שרוצה להיענות לקריאה של טבענו הגברי מראשית-הימים, עליו לאמץ רעיונות דומים לתורה הסטואית ולא להיכנע לעצלות או לבחור בדרך הקלה של נוחיות.

הדרך המאתגרת אינה הבחירה הראשונה של אדם שיכול להרשות לעצמו להימנע מקשיים (בעיקר בחברה שנראית כאילו כולה בנויה לחבל במאמצנו), אבל זו בהחלט דרך מספקת מאד לאלו שמצליחים לעמוד בה.

הבחירה הזו דורשת מגבר כוח-רצון גדול והרבה משמעת-עצמית ולקיחת יוזמה, במקום להשקיע אנרגיה בלהתלונן שהתרבות היום מדכאת את הגבריות.

זה אומר ללכת נגד הזרם ולבנות את עצמכם כמן סופרמן ניטשיאני –

להקים לעצמכם שבט שלכם ולהקיף עצמכם בגברים ראויים.

גבר אמיתי, צריך לדאוג להיות מוכן תמיד לכל, כי החיים יכולים להפתיע ולפעמים ההתרחשויות דורשות גבריות – מה גם שעצם ההכנה המתמsת, האימון והדרך, הינם הגישה הנכונה להתפתחות בחיים.